נוה אור ניהול והשבחת נכסים בע"מ נ' רשות האכיפה והגבייה - מנהלת מחוז ירושלים והדרום ואח'

החלטה

עניינה של החלטה זו היא בשאלה מה דין אגרת הוצל"פ ששולמה בפתיחת התיק, כאשר מלבד פתיחת התיק לא ננקטה בו שום פעולה עקב כך שהצדדים הגיעו להסכמה שכוללת גם את סגירת תיק ההוצל"פ.

המבקשת טוענת שיש להחזיר לה את האגרה ששילמה ולמצער את מרביתה ואילו המשיבה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת רשם ההוצל"פ אשר הורה להחזיר מחצית האגרה בלבד. לטענתה מדובר בהחלטה סבירה שאין מקום להתערב בה.

תיק ההוצל"פ נפתח ביום 25/7/13 לגביית סך של כ- 5 מיליון ₪ שנפסקו לטובת הזוכה. בפתיחת התיק שולמה אגרה של כ- 48,000 ₪. ביום 11.11.13 הגיעו הצדדים להסכמה בבית המשפט העליון שהביאה גם לסגירת תיק ההוצל"פ. בעקבות כך ביקשה המבקשת לסגור את תיק ההוצל"פ. כאמור, מאז פתיחת תיק ההוצל"פ לא נעשתה בו פעולה כלשהי. הפעולה היחידה שנעשתה היתה פתיחת התיק ומשלוח אזהרה.

המבקשת הגישה בקשה להחזר האגרה וכב' רשם ההוצל"פ. הרשם כראמה קייס. החליט כי כיוון שפתיחת התיק כרוכה בהשקעת משאבי כח אדם ומשאבים כספיים אין מקום להורות על החזר מלוא האגרה. עם זאת בהתחשב בכך שלא ננקט כל הליך פרט לשליחת אזהרה הורה כב' הרשם על החזר מחצית האגרה.

המבקשת טוענת כי אמנם בתקנות ההוצל"פ (אגרות שכר והוצאות) התשכ"ח – 1968 אין קריטריונים להחזרת אגרה והענין הושאר לשיקול דעתו המוחלט של רשם ההוצל"פ ואולם מן הראוי שעקרונות ההחזר יהיו דומים לאלה שבתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 באופן שמרבית האגרה, למעט סכום קטן וסביר לכיסוי ההוצאות המינהליות, יוחזר. יש בהחזר כזה גם כדי לעודד צדדים להגיע לפתרונות חלופיים ולהביא להפחתת הנטל מעל מערכת ההוצאה לפועל. המבקשת מבקשת איפוא להורות על החזר מלוא האגרה ולמצער להותיר סכום קטן שלא יוחזר.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה (רשות האכיפה והגבייה) , לאחר שהחייבת בתיק ההוצל"פ הותירה את העניין, שאינו נוגע לה, לשקול דעת בית המשפט .

רשות האכיפה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים התנגדה לבקשה. לטענתה מדובר בהחלטה סבירה שהינה בסמכות כב' הרשם אשר הפעיל את שיקול הדעת הרחב שהעניק לו המחוקק. לטענתה סכום האגרה אינו פונקציה של אמצעי הגבייה הננקטים או של כמות הפעולות שבוצעו בתיק. מטרת האגרה, בנוסף לכיסוי הוצאות, היא מניעת פתיחת הליכים מיותרים בהוצאה לפועל. תקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) התשכ"ח – 1968 קובעת את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או שולמו ביתר או מסיבה אחרת. בנדון דנן אין טענה של תשלום בטעות או ביתר ולפיכך סיבת ההחזר המבוקשת היא "סיבה אחרת". לטענת המשיבה האפשרות לעשות שימוש בתנאי ה"סיבה האחרת" צריך להיות מצומצם ולהיות מופעל רק במקרים חריגים שמצדיקים זאת. המקרה דנן אינו מצדיק זאת בין היתר מהסיבות דלקמן:

א. תיק ההוצל"פ נפתח בסמוך למתן פסה"ד (10 ימים אחרי מתן פסק הדין) בעוד שהוראות החוק קובעות שיש להמתין 30 יום.

ב. תיק ההוצל"פ נפתח על מלוא סכום החוב כאשר ניתן היה לפתוח את התיק על חלק מהחוב ולהגדיל את סכום החוב לפי קצב התשלומים של החייבת.

ג. הסכם הפשרה שהביא לסגירת התיק לא צורף ויתכן שיש בו הוראות לענין החזר האגרה על ידי החייבת.

לטענת המשיבה אין ללמוד היקש מהתקנות בענין אגרות בית המשפט שכן תקנות ההוצל"פ בכוונה לא קבעו הוראות לענין החזרת אגרה במקרה פשרה.

המבקשת הסכימה שתינתן החלטה ללא צורך בדיון והמשיבה השאירה את הענין לשיקול דעת בית המשפט.

לאחר עיון בטענות הצדדים נראה לי כי אכן אין מקום לקבוע במסגרת החלטה שיפוטית את התנאים שיזכו בהחזר אגרה. קביעת הקריטריונים להחזרת אגרה והשוואתה להוראות החזרי אגרה בבית משפט היא ענין למחוקק אם יסבור שיש להשוואה כזו. אכן המחוקק השאיר בידי רשם ההוצל"פ שקול דעת נרחב האם להורות על החזרת האגרה ובאלה נסיבות. ואולם נראה כי במסגרת הפעלת שיקול הדעת יש להביא בחשבון גם את ענין גובה האגרה ששולמה. ההוצאות הנגרמות למערכת בגין קליטת התיק ומשלוח האזהרה זהות בין אם מדובר בחוב של כמה מאות או אלפי שקלים ובין אם מדובר בחוב של מיליוני שקלים. מאידך, האגרה המשולמת הינה פונקציה של גובה החוב. לפיכך נראה כי במסגרת שיקול הדעת ובין היתר על מנת לגרום לצדדים מוטיבציה לפתור את עניינם בדרכים חלופים יש מקום לשקול גם את סכום האגרה ששולמה. אין בהכרח להשוות את דיני החזרת האגרה לדינים הנוהגים בבית המשפט, ואולם כאמור במסגרת שיקול הדעת יש מקום להביא בחשבון גם את סכום האגרה ששולמה.

בפסיקת בתי המשפט ובהחלטת רשמי ההוצל"פ ניתן למצוא החלטות לכאן ולכאן. למשל, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע החזר מלוא אגרת הוצל"פ כאשר הצדדים סיימו את עניינם בגישור. מאידך, ישנם החלטות לפיהן החזר מלוא האגרה עלול להביא לנקיטת הליכי סרק ולפתיחת תיקי הוצל"פ על מנת ללחוץ על הצד השני בלבד.

בהביאי בחשבון את כל האמור כאשר אין מחלוקת כי בנדון דנן מדובר באגרה של כ- 48,000 ₪ ששולמה, והדבר היחיד שנעשה הוא פתיחת התיק ומשלוח אזהרה, נראה כי נכון היה להורות על החזרת אגרה בסכום גבוה מזה שקבע כב' הרשם. משמעות החלטת כב' הרשם היא תשלום אגרה של כ- 24,000 ₪ בגין משלוח אזהרה.

בהתחשב באמור אני מורה כי בנסיבות הענין שבפני ובשל גובה האגרה הסכום שיוחזר למבקשת יהיה שלושה רבעים מסכום האגרה המקורי במקום מחצית האגרה כפי שהורה כב' הרשם. כאמור, אין ללמוד מהחלטה זו על שיעור ההחזר הראוי בכל תיק העניין ימשיך להיות נתון לשיקול דעת רשם ההוצל"פ בכל תיק לגופו, ואולם כאמור במסגרת שיקול הדעת יש להביא בחשבון גם את סכום האגרה ששולמה בפתיחת התיק.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.